מוצש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת – יום ההילולא דאדמו"ר הזקן
התוועדות
כ"ק אד"ש פתח בשיחה א' על המעלה שביום הסתלקות דצדיק וביאר המילים "פועל ישועות בקרב הארץ", והמשיך לבאר זאת בשיחה ב' בקשר לפתיחת ספריו של בעל ההילולא: התניא, השו"ע והסידור, החל מהתניא שפותח בפסוק "כי קרוב אליך גו' לעשותו", וכן מהסעיף הראשון בשו"ע "יהודה בן תימא אומר כו'", וכן מתחילת הסידור "הריני מקבל גו' ואהבת לרעך כמוך", וביאר כ"ק אד"ש באריכות ג' הוראות מפתיחת כל ספר וקישר ביניהם בנוגע למעשה בפועל.
שיחה ג' – סיפור החלום של אדמו"ר האמצעי בענין חציית הנהר ע"י הה"מ ואדה"ז (נדפס ב"תורת שלום" ע' 85 ואילך), ופתרונו ע"י אדה"ז בענין ההבדל שבין עבודת הצדיקים לעבודת הבע"ת, וביאר כ"ק אד"ש באריכות ההוראה מזה בעבודתינו. אח"כ צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה "ואלה שמות גו'".
שיחה ד'-ה'-ו' – ביאור בפרש"י בפ' שמות, וכן ביאור באגרות אאמו"ר ז"ל בענין שמו של בעל ההילולא.
אח"כ צוה כ"ק אד"ש לנגן ניגון הכנה, ניגון אדה"ז ו"ניע זשוריצי כלאפצי".
בהמשך רמז כ"ק אד"ש לכמה אנשים לומר "לחיים", ואח"כ אמר: אם אתחיל להזמין כ"א בפ"ע ועוד קודם לכן אצטרך להתבונן באיזה תוארים לקראו (שח"ו לא אשכח שום תואר...) - אזי יגיעו תלמידנו ויאמרו ש"הגיע זמן ק"ש של שחרית"... לכן מזמינים את כולם בהזמנה כללית, בכל התוארים עד "לך דומי' תהלה" (דהיינו שאין מספיק תוארים) ושיאמרו כולם "לחיים", ואח"כ יהי' לחיים ולברכה לאורך ימים ושנים טובות.
לא' שחיפש כוס קטן אמר כ"ק אד"ש: אין לכם כוס יותר קטן?...
בסיום ההתוועדות ניגן כ"ק אד"ש "צמאה לך נפשי גו'", וטרם צאתו החל לנגן "ניעט ניעט ניעקאווא".
בעת שיצא כ"ק אד"ש רמז לא' לומר "לחיים" על כוס מלא, וכשאמר מחא כ"ק אד"ש את כפיו הק' (בחיוך).
תש״ל
מכתב ממוצ"ש דפ' שמות כ"ד טבת תש"ל
התוועדות שבת פרשת שמות
אכתוב כעת מההתועדות (השיחות על רש"י ואגה"ת היו קשות):
שיחה א'. היום ש"מ שבט שישנו ענין פרטי בכל מקום נוסף על הענין הכללי שמברכים בו את החודש שזה בכל מקום. וכאן שזה אתרי' דרב והלכה כרב שיום ההילולא שלו הוא בי' שבט. ודובר שנה לאחר ההסתלקות בתשי"א שגם לאחר כ' שנה זה כאילו בימיו והראי' משמעון שענינו כתוב בגמ' שהוא שמש ד' כמ"ש שמש ומגן ד' אלקים ששם ד' זה בדוגמת השמש שזה בגלוי ושם אלקים בדוגמת המגן ואלקים לשון רבים שזה העלם והסתר. ובירושל' ובילקוט שמעוני מביא שיש סתירות פעם כתוב ששפט את ישראל כ' שנה ופעם מ'. והתי' דגם לאחר פטירתו כ' שנה יראו ממנו פלישתים כבחייו שלכאורה תמוה דבפס' כתוב ששפט את ישראל ומה מתרצים שיראו ממנו פלישתים והתי' בפשטות שענינו הוא שהושיע את ישראל מיד פלשתים וכיון שיראו ממנו יוצא שהושיעם לאחר מותו. אמנם עדיין אינו מובן דלשון שפט זה ע"ד שופטים ושוטרים תתן לך שזה לפסוק דברי ריבות בשעריך והביאור ג"כ בפשטות בהקדים מ"ש בגמ' במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי שמכיון שהיו בגלות וצרות שיעבוד הגויים אז אפי' הלימוד הוא באופן של במחשכים. עד כדי כך ששאלו לסנהדרין בקשר לפורים וענו שאינם יודעים לענות מסיבת הטלטול של הגלות וממילא ע"י שיראו ממנו פלשתים יכלו ללמוד התורה באין מפריע ולפסוק ההלכות לאמיתתם יוצא ששמשון שפט את ישראל גם לאחר מותו. ואי"ז רק כ' שנה אלא כמו"כ גם אח"כ כמו שיבואר לקמן (בשיחה ב') והגויים מפחדים ממנו וע"ד שבשמשון שהי' ענינו שמש ד' כמו"כ באדמו"ר הקודם שענינו הי' שלא התפעל מהגלות וכו' אמנם ליהודי יש בחירה ולכן מכיון שעכשיו נגמרת תקופה של כ' שנה צריך לעשות חשבון צדק האם מתנהגים עכשיו כמו בזמן שהוא הי' כאן למטה ולעשות תשובה. ישנם ענינים שדרושים זמן כדי לתקנם וכו' אמנם ידוע שע"י איין קער ג"כ נקרא צדיק גמור ע"ד שרואים בגמ' הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת שמא הרהר תשובה ולמטה זה ספק כיון שהיא אינה יודעת כמו"כ אצלו זה ספק אם הרהר תשובה אבל לגבי הקידושין ונישואין של הקב"ה עם כנס"י שנקראים חתן וכלה כלפי שמיא גליא ואפשר אפי' עי"ז אמנם מה שעליו מוטל עליו למלאות והשאר מה שלא תלוי בו ישלימו מלמעלה וכו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך
המשך לשמור קשר עם אתרינו
באם ראית משהו שיכול לעניין את קוראינו אנא שלח למערכת האתר