חב״ד דעות ואקטואליה. מה שחדש בין אנ״ש
מנחם ברוד ודעותיו-מאמר דעה
ואין לאיש הזה מנחם
כבר זמן רב שאני שומר ב"בטן" את כל מה שיש לי לומר על האיש הזה ששמו מנחם ברוד והוא העורך של העלון השבועי "שיחת השבוע" היוצא מטעם חב"ד לכל העולם. יתכן שהיו איזה פעמים שנגעתי ב"השקפתו" הפסולה והלא חרדית "לאומית" בסגנון הליכוד ו"קדימה" וללא ריח של תורה. אבל בשבוע האחרון – בעלון פרשת "מטות-מסעי" חשף הלה את פרצופו האמיתי כנגד אלה הלוחמים את מלחמת ה- ה' נגד גזירת הצבא הציוני. פתאום אותו "אידיאולוג" רדוד - שגם במושגים "רעיוניים" חילוניים הוא משתרך בתחתית הטבלה, מתחיל להטיף מוסר לרבנים מורמים מעם ש"בשלושת השבועות אסור להרבות מחלוקת". ולא רק שהוא רואה ברבנים הללו "מעוררי מחלוקת" אלא הוא טוען שבדיוק בשל כך חרב הבית השני, והוא מציע לרבנים אחרים לא להיגרר ל"מלחמת אחים". וכשהוא מגן על שלטון השמד הציוני הוא טוען שמלחמת החורמה הרבנית נגדם היא משום שאותם פוקרים "תמימים" בסה"כ רוצים ש"החרדים יצאו לשוק העבודה". המנחם- לץ הזה כלל וכלל אינו מזכיר שהמלחמה היא כנגד הגיוס לצבא השמד. מסתמא שלא רק שהמנחם - לץ הזה רוצה להסתיר את רעת הפוקרים שעליהם הוא מגן אלא גם משום שהוא יודע שה"נקודה הצבאית" היא הבטן הרכה שלו ושל תנועתו. המנחם – לץ הזה קורא כמעט מידי גיליון וגיליון להפעיל "יד חזקה" נגד הערבים אבל גיוסם של חבריו ואנשי כיתתו הוא בדרך כלל לחלוקת סופגניות. ואם כבר ישנם מתגייסים בקרב כיתתו הרי שיעדיף להסתירם כי זו לא היתה דרכם של אדמו"ריו מעידנא דקדמא.
הבעיה עם לבלרי "צלופחים" כברוד למשל היא בכך שהם לא אומרים את מה שהם חושבים ישירות, הם מציינים רק חצאי עובדות ובודאי שאינם מיישרים מבט להתפלמס עם הנושא והנשוא שאותם הם תוקפים. מתקפתו של מנחם - לץ הזה היא כנגד הפגנת הרבנים הגדולה שהיתה בשבוע שעבר נגד הצבא הציוני ומדינתו מול בנייני ה"איחוד האירופאי" בבריסל. מה שכואב ללבלר חסר ההשקפה וחסר ריח התורה הזה היא העובדה שהפעם זו היתה הפגנה רחבה שכללה לא רק את חסידות סאטמר , או את ה"עדה החרדית" או את החוגים שבסביבתם אלא ההפגנה הזו כללה גם חוגים רחבים מ"יהדות התורה". יתרה מכך, את העסקן הזה - שכל מה שמעניין אותו הוא הרווח הפוליטי של כיתתו, הרגיזה העובדה שבפעם הראשונה הוכח באירופה כי ליהדות החרדית יש הנהגה רבנית ברורה ואנטי ציונית ובמיוחד ירד ערכם של "ארגוני הרבנים" ("ועידת רבני אירופה" ובמיוחד "מרכז רבני אירופה" של חב"ד - שברוד הוא מאוהדיו) באירופה, שלא היו נוכחים והתגלה קלונם כ"רבנים" בלבוש "חרדי" שאינם אלא מייצגים באירופה אך ורק חוגים יהודיים חילוניים, רפורמים וציוניים. רק השבוע סיפר רב צעיר מהעיר טריאסטה באיטליה כיצד "רבני" "מרכז רבני אירופה" מחללים שם שמים בכל מקום ביבשת אירופה ששם הם "ממונים" על "התחזקות היהודים החילוניים" ובמיוחד על "גיור" ו"כשרות". לשם האיזון גם אותו דוד מרגלית – ה"רב" של טריאסטה" מאיטליה, איננו "צדיק תמים" בדורו ובטח לא בעירו. מסכת ה"גיורים" שלו כוללת לא פעם גם למעלה משלוש עשרה "גיורים" ליום, כשמובטח לו חוזה "רבנות" בעירו עד 120, בשל כך! הקריאה של המנחם- לץ הזה – ל"רבנים חרדים", לא להתחבר ל"רבנים מעוררי מחלוקת" היא קריאת ייאוש של מי שכואב את התחברותם של רבנים מ"יהדות התורה" לרבני סאטמר בהפגנה החשובה הזו.
למר ברוד צריך להבהיר כי אין כיום שום "מלחמת אחים" באופק משום שגדולי ישראל ובראשם ההגר"א ראו באלה של היום ובקודמיהם את זרע עמלק. האויב כיום איינו הרומאי האכזר אלא הציוני שהחליף אותו. הערבים אינו איום רוחני - כמו שהרומאים ועבודתם הזרה היתה, אלא האויב הרוחני היא הכפירה הציונית שברוד וכמותו תמיד מתייצבים לצידה נגד שלומי אמוני ישראל.
עלון "שיחת השבוע" היה יכול להיות דבר חיובי כל ערב שבת אלמלא דברי השטות וההבל של מנחם ברוד, שכל כולם מבוססים על השקפה חילוניות "לאומית" שפסה מן הארץ. יש בתוך העלון הזה סיפור יהודי שבועי ואמיתי קבוע עם הרבה מוסר ויהדות וגם אם לרוב חסידות חב"ד עומדת במרכזו הרי שאלה דברי מים חיים ממש. יש בדף האחורי של העלון סיפור אקטואלי על יהודי זה או אחר ששב ליהדות ותורם בתחום התמחותו ל"אידישקייט" מעל ומעבר. זהו סיפור התחזקות שבועי נפלא. וישנם בעלון פרפראות תורתיות ופינת הלכה רחבה ומגוונת של הרב יוסף גינזבורג מהישוב עומר. הכל כל כך טוב ויפה אבל הבעיה שה"רעל הרוחני" של מנחם ברוד אורב בפתח העלון ומעקם את הדעת והדת.
אינני חפץ לנקוט עמדה ארגונית ופוליטית פנימית בחב"ד כי אינני חסיד בחסידות זו אבל לאחר שנים רבות - מאז עלייתו של האדמו"ר מחב"ד לגנזי מרומים, אני חייב לציין כי מיום ליום מסתבר לי שהקבוצה ה"משיחית" - שהיא מושא שנאה של ה"קבוצה המרכזית" בחב"ד (שברוד וחבריו כלולים בה יחד עם "שלוחי מרכז רבני אירופה"), היא דווקא הקבוצה הדתית והתורתית יותר ואנשיה הם אלה העומדים על משמר הדת בחב"ד ואומרים את דעתם בגלוי ובאומץ ללא פחד וחשבון לחוגים חילוניים ורפורמים.פגשתי מהם אברכים יקרים, רבנים, ראשי ישיבות ודיינים וכנראה שהקשר שלהם שעובר חזק יותר דרך אמונת החכמים לרבם האחרון בפרט ורבותיהם הקודמים בכלל , חזק יותר לדת אש למו מאשר של "יפי הנפש" של "שיחת השבוע" ו"מרכז רבני אירופה". אני לא חייב להסכים עם ה"קבוצה המשיחית" בחב"ד על מצבו הנוכחי של הרבי כדי לפחות להצביע על קבוצה זו כמובילה בשמירת הדת והמחויבות להלכה היהודית מבין כל חסידות חב"ד.
אלי קאופמן מפרגן למשיחסטים ומגנה את האנטים
אינני חפץ לנקוט עמדה ארגונית ופוליטית פנימית בחב"ד כי אינני חסיד בחסידות זו אבל לאחר שנים רבות - מאז עלייתו של האדמו"ר מחב"ד לגנזי מרומים, אני חייב לציין כי מיום ליום מסתבר לי שהקבוצה ה"משיחית" - שהיא מושא שנאה של ה"קבוצה המרכזית" בחב"ד (שברוד וחבריו כלולים בה יחד עם "שלוחי מרכז רבני אירופה"), היא דווקא הקבוצה הדתית והתורתית יותר ואנשיה הם אלה העומדים על משמר הדת בחב"ד ואומרים את דעתם בגלוי ובאומץ ללא פחד וחשבון לחוגים חילוניים ורפורמים.פגשתי מהם אברכים יקרים, רבנים, ראשי ישיבות ודיינים וכנראה שהקשר שלהם שעובר חזק יותר דרך אמונת החכמים לרבם האחרון בפרט ורבותיהם הקודמים בכלל , חזק יותר לדת אש למו מאשר של "יפי הנפש" של "שיחת השבוע" ו"מרכז רבני אירופה". אני לא חייב להסכים עם ה"קבוצה המשיחית" בחב"ד על מצבו הנוכחי של הרבי כדי לפחות להצביע על קבוצה זו כמובילה בשמירת הדת והמחויבות להלכה היהודית מבין כל חסידות חב"ד.
הירשם ל-
רשומות (Atom)