להלן הידיעה החדשה שמפיץ:
וכרגיל ממשיכים ברומניה .בשבוע שעבר בקרה קבוצה של אברכים צעירים - שרובם היו אנשי חב"ד, ברומניה תחת הכותרת "סמינר רנים של מרכז רבני אירופה". בעניין המסכה ה"כלל רבנית" של "מרכז רבני אירופה" דשתי כבר מספיק ומי שרוצה באמת לדעת מה קורה שם ומי באמת שולט שם שישאל רבנים חשובים כמו הרבנים אלחנן הלפרין ואליעזר שנייבעלג מלונדון, את הרב שלזינגר-יפה משוויץ ועוד רבנים ועסקנים חשובים שלפני מספר שנים נתנו ידם להקמת "ארגון רבנים חרדי" וגילו עד מהרה ששני עסקנים בשם מרגולין וגולדברג הופכים אותם לתיאטרון בובות" ותו לא. היום ברור לכולם כי הארגון הזה מזוהה עם חב"ד בלבד ואילו הרבנים האחרים - והיו חשובים באמת כשיהיו, הם תפאורה ותו לא. ישנם גם לא מעט רבנים ועסקנים בחב"ד הטוענים שמרגולין וגולדברג אינם מאפשרים גם לחלקים גדולים בחב"ד להיות שותפים לעשייה, ובמיוחד לאלה שמבקרים את אותם שליחי חב"ד שסרחו, ונפתלי דוייטש בראשם. בלונדון פועל יהודי חשוב ורב פעלים והוא לא רק חסיד חב"ד אלא מגזע תרשישים בחסידות זו, ושאביו המנוח עשה גדולות ונצורות בהשבת בנים ואבות לחיק היהדות. האיש עצמו לא נפל רחוק מהעץ שהולידו. הוא מוביל חסד, דיפלומט מוכשר, עסקן מסור לכל דבר ביהדות, אחד שאפילו פעילותו לצד משפחת שלזינגר המושחתת מלונדון - בעניין בתי עלמין, לא הצליחה לקלקלו והוא נותר ישר כשהיה וכשהוא רואה שהכנופיה הזו מחבלת בהצלת בתי עלמין הוא מיד מסרב לצאת למקום הפשע כדי להכשירו. וכמובן שהאיש פעיל בארגון "רבני אירופה". אבל לא ב"מרכז רבני אירופה" - זה שכולם רואים בו את ה"ויטרינה" של חב"ד, אלא ב"ועידת רבני אירופה". וכאן נשאלת שאלה גדולה: כיצד יתכן שגדול עסקני חב"ד באירופה מעדיף לעבוד עם ארגון המזוהה בין "ליטאי" לבין "מודרני" ממש ולא עם הארגון שמזוהה עם חב"ד ומתיימר להיות "חרדי"? התשובה היא שהאיש הזה אינו "מריונטה" והוא אינו פעיל לשם כסף או כבוד ולכן הוא אינו חפץ להפוך ל"בובת שעווה" של מרגולין וגולדברג, בזמן שרבים שאינם מחב"ד עושים זאת מתוך שיקולים שלא אכנס אליהם. לאיש הזה עדיף לפעול עם הרב גולדשמיט ממוסקובה , עם דיין הרנטרויא מלונדון ועם העסקן המסור ויו"ר "אגודת ישראל" באירופה, הרב קלקסברד מאשר עם מרגולין וגולדברג המגבים טיפוס מפוקפק כדוייטש. לאיש הזה קוראים הרב הרשל גליק.
אבל זה לא הסיפור היחיד המציג את דרכם הנלוזה של מרגולין - גולדברג עם אלה העובדים תחתם. לפני מספר שנים היה איש חב"ד צעיר ונמרץ בין מקימי "מרכז רבני אירופה". האיש הזה האמין באמת בהפיכת הארגון לכוח חרדי בהנחיית חב"ד ומנגד בהענקת אוטונומיה לכל הרבנים שאינם מחב"ד. אבל האיש הזה היה גם בעד דבר אחר - לוחמה בכל מחיר נגד ."שייגיצים", ובראשם נפתלי דוייטש, אותו הכיר מנעוריו . וכאן היתה לאיש בעיה עם מרגולין שלא היה אלא גיסו. גם נושאים אחרים הפרידו בין השניים - בגלל טיוח דברים מצד מרגולין. ולפני מספר שנים מצא האיש את עצמו מחוץ ל"מרכז רבני אירופה" ורעב ללחם. כיום הוא עובד בעיתון "יום ליום" של ש"ס ושמו אבי רוזן.
והנה החבורה הצעירה הגיעה לבוקרשט ומי כמוני חפץ היה לראות כיצד יגיבו הללו ודוייטש להאשמותי. ציפיתי שלפחות הם יסתרו את דברי , ציפיתי שהם יספרו עם מי בדיוק הם נפגשו בבוקרשט וכמובן – יותר מכל, שהם יספרו על יראת השמים של דוייטש ויסתרו את העובדות שלי. אבל להד"ם. במקום כל אלה הביא ה"שליח בבלגיה" תגובה קצרה ומשונה שבה הוא מצטט את דוייטש עצמו - בבחינת להביא ראיה ליושר מהגנב עצמו, ואח"כ הוא מתאר דברים בעלמא. אין שם שום סתירה ושום הסבר מדוע כל שליחי חב"ד ברומניה ברחו ממנו ואף חלק מהם סירב לאכול בבית הכנסת של נפתלי. לדעתי זוהי תגובה שהוכתבה ע"י דוייטש עצמו וזה מתאים לגניבת הדעת הנמוכה שלו, בסמכו כי הקוראים מטומטמים וכי ברגע שהוא קורא לעצמו "שליח הרבי" הוא הופך בעצמו לקרנות המזבח ומתנגדיו מוקעים כ"בבוגדים".
המגיב ה"אלמוני" (עוד סוג של "תגובה"...) מספר על "השפעתו" של דוייטש על "יהודי בוקרשט ורומניה". בתוך שלושה ימים אי אפשר לדעת מהי השפעה כזו אלא אם מדובר בבעלי ניסיון ממש ולא באיזה "טירון" שלא מכיר אפילו את שפת המקום. אבל מאחר והלבלר נגע בנושא שנקרא "יהודי בוקרשט ורומניה" הרי שאספר לקוראים שלהבדיל מבתי חב"ד בכל העולם הרי שדוייטש העלוב, המגמגם והבור מתייחס ליהודים הרומנים המקומיים בשנאה ואף בגזענות. כך למשל בלילות שבת ובחגים הוא מבודד אותם לשולחן נידח ואילו הוא , אשתו ומשפחתם מתיישבים במרכז השולחן שאליו מסבים ישראלים - יחד עם פלגשותיהם הרומניות הנוכריות, ולפעמים מגיעים גם אורחים מחוץ לרומניה. הסיבה העיקרית לכך היא שהישראלים והיהודים הזרים הם בעלי האמצעים ואילו היהודים הרומנים הם המסכנים. דוייטש צועק עליהם ורודה בהם ולא פעם סירב לארגן מניין להלוויתם כמו במקרה שלפני כשנתיים, ליהודי שהיה בן קרוב למאה במותו ודוייטש טרק אצת הטלפון לרעייתו. לאיש הזה קראו מנחם מנדל איזאק מיקלוש. יהודים זקנים שלא פעם מגיעים לבית הכנסת שלו לאחר היעדרות ממושכת נתקלים ביחס משפיל ממנו עד כדי כך שהוא שואלם בלעג:"אתה עוד חי"? מיותר לספר לכם את הזעזוע שעובר אותו זקן ששנות חייו נעות בין שמונים פלוס למאה. אני מוכן להפגיש את כל מי שירצה – כולל מרגולין וגולדברג, עם אותם יהודי בוקרשט שידברו עימם בנדון וגם יוסיפו לו כי דוייטש אינו מעלה אותם לתורה בטענה שהם "לא שומרי שבת" ושחלק מהם "חיים עם נוכריות" אבל את הישראלים החילוניים, שמפעילים פלפונים בבית הכנסת בשבתות, הוא מעלה ועוד אייך למרות שלכל אחד מהם יש מספר נוכריות לשעשוע!
אותו "שליח מבלגיה" היה צריך לבדוק גם את ה"עזרת נשים" של בית הכנסת של דוייטש ולגלות ש"נשות בוקרשט" המגיעות אליו הן ברובן המכריע נוכריות וכשהן צדות איזה ישראלי מסכן בחכתן הרי שגב' דוייטש ממליצה ל"זוג" ש"אם יש אהבה צריך להתחתן".
אם בשליח חב"ד ברומניה עסקינן הרי שאביא לפניכם עוד סיפור - עם הוכחות מוצקות ושמות עדים, שיוכיח כמה הנפתלין הזה הוא "פטריוט" של חב"ד ו"שליח הרבי" באמת ובתמים. לאחר שעזבתי את רומניה – בשנת 2005, מלגור שם באופן קבוע, חזרתי לשם מספר פעמים בשנה , ובמיוחד עבור קבוצת הסטודנטים הישראלים בעיר יאסי שבצפון רומניה וזאת כדי לתחזק בשחיטה כשרה, בשיעורי תורה ובפתירת בעיות דת עם האוניברסיטה את הסטודנטים הישראלים ביאסי שמנו עשרות רבות של שומרי שבת. בסיבות שנת 2007 ואח"כ העלו לפני הסטודנטים את טענתם שמהימים שעזבתי את רומניה אין יותר מי שיגיע אליהם פעם בשבוע וימסור שיעור תורה ו/או אין מי שיהיה לידם ברומניה ולא רק מידי תקופה בתקופה. הם גם טענו כי שמעו מהסטודנטים הבוגרים כי בימים שחייתי ברומניה היו פעילויות של שיעורי תורה באוניברסיטה ביאסי והבאת רבנים אורחים שהביאו להתחזקות וחזרה בתשובה של כאלה שהיו בישראל והיו רחוקים מיהדות. אי לכך ביקשוני הללו לנסות לדאוג להם לאיש כזה והבטיחו שיעזרו לו ולמשפחתו בהתאקלמות וישתפו עימם פעולה. בראש הסטודנטים הללו עמד ישי יוספי, כיום רוקח בישראל. מאחר ולא הייתי באותה תקופה עוד מחובר לתקציבי סיוע כבעבר החלטתי לנסות לעניין את לייב לבאייב ואת חב"ד בעניין, ולא מעט משום שרוב הסטודנטים הללו היו ממוצא בוכרי וקרובים לחב"ד. בין השאר נפגשתי עם חב"דניקים יוצאי בוכרה בארה"ב ובראשם הרב יהושע אברהם מרובע קווינס בניו יורק ואילו במקביל עניינתי בנושא גם את הרב הראשי של וינה - הרב יצחק ניאזוב, אף הוא יוצא בוכרה ואיש חב"ד. לבסוף - איכשהו מלחצים והסברים, החליטו בחב"ד ואצל לבאייב לזוז בעניין. אני מצידי הזהרתי את ישי כי חששי הוא שדווקא דוייטש יכשיל את העניין. והנה אשר יגורתי בא. הרב שי גרליצקי - שליח חב"ד אז בבוקרשט, מאס בכל ה"שייגיציאדה" של דוייטש בבוקרשט ורצה לנסוע ליאסי. הלה כבר יזם פגישה עם הסטודנטים שם והתחבב עליהם. כאן התערב האיש שמעיז לקרוא לעצמו "שליח הרבי" - קרי, ה"שייגיץ" דוייטש, ומנע את העברתו של שי ליאסי. זמן קצר אח"כ עזב שי את רומניה. בחב"ד ניסו למצוא מישהו לעניין ואף נשלח מועמד נוסף לשם אך דוייטש כמובן שהכשיל את העניין בטענה כי "עוד מעט ולא יהיו שם סטודנטים ואין גם מי שיממן את השליח שם". זאת למרות שאת הפרויקט אפשר היה בהחלט לממן מכספי בוקרשט, שאותם דוייטש "חסך" לעצמו. לימים הסתבר לי שמי שעינו היתה צרה בשליחת שליח חב"ד לעיר היו יואל טוביאס מבני ברק ואחיינו אברהם סולומון בעל הפרויקט ה"ענק" ששמו "שטפנשט". זו היתה הסיבה שמיד אח"כ דאג טוביאס לאלץ את אחיו שלמה ולהושיבו בכוח ביאסי תוך שכנוע הקהילה המקומית לכך. לבסוף גם האח ברח מהעיר וטוביאס ניסה לשלוח לשם אברך לונדוני גרוש ולמלא בעיות שגם הוא ברח לאחר שלא שולמו הוצאותיו ע"י טוביאס וסולומון.
ה"שליח מבלגיה" מוסיף בתגובתו כי דוייטש מסר לו ש"בשנים מסוימות הסתובבו ברומניה מספר אנשים שהפריעו לפעילות חב"ד" והוא טוען כי "יתכן שאחד מהם כתב את הפוסט המשמיץ נגד השליח של הרבי". דוייטש התאקלם יפה ברומניה משום שהתגובה הזו דומה להפליא לתגובות הפדרציה התבוללת כשהיא נתפסת בקלקלתה. אלו תגובות סטליניסטיות ישנות המטילות את אשמת הביקורת על המבקרים שהם כמובן "אויבי הקדמה" ובמקרה שלנו אלה "אויבי הרבי". צריך רק לשאול את ה"שליח מבלגיה" האם נפתלי התכוון בדבריו - על "אנשים שהסתובבו ברומניה וכבר עזבו", ליוסף חיים, שי גרליצקי, משה סטאריק ונחום - שבעצם היו שליח חב"ד וביקרו אותו קשות? ואולי הם היו "השליחים" האמיתיים של הרבי ואילו הוא זה שכבר 13 שנה מסתובב ברומניה בין הקזינואים, הבארים והנשים הרומניות?
מאוד יתכן שכותב שורות אלה יבדוק מי היו ה"משגיחים" ששרתו בבית הכנסת של דוייטש ובמטבחו ששרתו את ה"רבנים ממרכז רבני אירופה", והאם בכלל היו יהודים? בכל אופן, אחד מ"משגיחיו" של דוייטש שמו מריוס הרשקו (הוא באמת יהודי...) והוא גם נשלח ל"השגיח" מטעם דויטש במפעלי מזון של ישראלים מפוקפקים , ובין השאר בעיר פלויישטי. לידיעת הקוראים הרי שהאיש לא רק שהוא מחלל שבת בפרהסיה ועובר על כל העבירות אלא מדובר בשונא דת ישראל שאפילו בית החרושת למצות סילקו בעבר משום שסירב באופן עקרוני לחבוש כיפה ולעג לכל עיקרי היהדות.
סיפוריו של נפתלי על היותו "שליח הרבי" עוברים גם על כל דמיון מצוי. כך הוא התגונן – לאחר שנתפס בכך שרוב אורחיו בליל הסדר היו נוכרים (במיוחד הנשים...) , ואז טען הלה כי "הרבי אמר שגם אם כל ליל הסדר מלא בגויים ויש שם רק יהודי אחד, הרי שעשיתי די". נפתלי טען כי שאל את הרבי על כך וקיבל תשובה בפקס אך מי שאיננו איש חב"ד איננו יכול לראות את התשובה. רבנים מחב"ד ששמעו ממני על כך הזדעזו מכל זילות הנושא ובמיוחד עצם המשחק בשמו של הרבי שלהם.
לסיום, אני די מאוכזב שה"שליח מבלגיה" לא הביא עובדות הפוכות למה שעד עכשיו כתבתי ולמה ששי גרליצקי ושאר שליח חב"ד - שברחו מרומניה מפניו של הנפתלין , סיפרו בע"פ. זו גם צביעות שמרגולין וגולדברג עומדים מאחורי אדם שמאחורי גבו גולדברג וגולד למשל טוענים שהוא לא אמין ו"שהוא פסול לעדות בדיני ממונות". אני בטוח שהקוראים החב"דים כאן הם אינם ברמת התגובה של דוייטש ושל ה"שליח מבלגיה" ובע"ה יעשו הכל כדי לעקור את הבן של מי שמעדיף שצאצאיו יחללו שם שמים בבוקרשט ולא בירושלים.
כותב העיתונאי מנחם רהט:
השבמחקהראיתם מימיכם 'רב חרדי' שלא למד ולו יום אחד בישיבה מסודרת, שאין לו קהילה משלו, שלא קרא ולא שנה, ובכל זאת מכנה עצמו רב, מציב עצמו בעמדת המטיף הקנאי בשער בת רבים, ומלהטט בסיפורי בדים היסטוריים.
כזה הוא 'הרב החרדי' העונה לשם אליהו קאופמן. הרברבן שבילה את נעוריו ובחרותו בפעילות נמרצת בארגוני שמאל היותר רדיקליים: 'מוקד', של"י, 'מצפן', 'דרך הניצוץ', הארגון הטרוצקיסטי 'אוואנגרד', הפנתרים השחורים, חד"ש, ובין לבין התפרנס גם ממקצועו כסוכן חרש בשירות השב"כ, נעשה לפתע רב חרדי. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
גלגולים רבים עברו עליו מאז השתתף במחנה עבודה ערבי-יהודי בדיר-חנא, עד לנחיתתו בתוך פלג סאטמר בנטורי קרתא, והיותו – עאלק! – לרב. בדיוק כפי שאותו משה (מוישה) הירש הסהרורי, המשת"פ הקבוע של יאסר ערפאת, היה ל'רב חרדי'. ממש כמו ההוא מהבדיחה הפולנית שרצה להתחפש לכומר. אמרו לו: לכומר פולני אי-אפשר להתחפש; ברגע שלבשת בגדי כמורה, גילחת ראשך, חבשת כיפת קטיפה וגידלת זקן, הפכת אוטומטית לכומר פולני, גם אם אתה בור ועם הארץ.
אליהו קאופמן אינו כומר פולני, אבל יש ביניהם צד משותף - האנטישמיות. "מצידי שתקום כאן מדינה מוסלמית. אולי כך יבוא המשיח יותר מהר", נאום הרב מעללים, בראיון עם העיתונאי יוסי מלמן בקיץ 2005.
מאז הוא רק שוקע בקיאו. כמו אותו יהודי אפיקורס, זולל נבלות וטריפות לתיאבון, שנעשה בעל תשובה והחל להטיף מוסר לאחרים. יום אחד התריע באוזני אמו על התנהגותה. "לי אתה בא לספר מעשיות?", תהתה באזניו. "לי, שראיתי אותך זולל קותלי חזיר בחלב בעיצומו של יום הכיפורים?".
לא היינו מתייחסים כמובן ל"גוי גדול עצום ורב" זה, אילמלא גם הפך עצמו להיסטוריון-בגרוש, שנועץ טלפיו, ולא בפעם הראשונה, בהיסטוריה היהודית ומשכתב אותה על-פי הגיגיו; ואילמלא מצא לנכון עיתון ישראלי אנטי-ציוני, 'הארץ', להעניק לזבל הפסאודו אינטלקטואלי שמייצר הרב-בריח, במה מכובדת בקידמת מוספו השבועי (30.7.10).
עכשיו שנוכחתם לראות במי מדובר, אולי תפסיקו להאכיל אותנו בזוהמה שהאיש הזה מטיל.
השבמחק