כ״ד טבת כקביעות השנה- הערה מיוחדת בלקו״ש

לקוטי שיחות חלק לא שיחה ג׳ לפרשת שמות הערה 36.
מתאים גם לקביעות של השנה.

המאמר המבואר ליקוטי תורה

הטעות השבועית
בחוברת הביאור השבועית על ליקוטי תורה בהוצאת ר׳ לוי געלב מתושבי השכונה.

׳ההדבקות׳- לאן זה הגיע.

אם רצינו לדעת עד להיכן הגיעו ההדבקות המכוערות של ה׳צפתים׳,השבוע זה הגיע.
בשערו של השבועון החרדי ׳שעה טובה׳
מתפרסמת השבוע תמונת רקע מאחד ההפגנות של תושבי ירושלים החרדיים, כאשר ניתן להבחין בבירור במדבקה גדולה עם הכיתוב ׳ברכה והצלחה׳ (בכי״ק של הרבי? בכלל מה התועלת בפרסום כזה עניין? מה המסר ממדבקה זו? אבל לא כאן המקום לדון בזה) על צידו האחורי של אחד משלטי התחבורה במקום.

אחרי שנים: מ׳דבר מלכות׳ ל׳קובץ לימוד׳

אחרי שמונה שנים בהם הוציא ר׳ טוביה פלס מידי שבוע חוברת בשם ׳דבר מלכות׳ ובו חת״ת רמב״ם ועוד ליקוטים מחסידות ונגלה, כעת לאחד הפסקת הדפסת החוברת מטעמי תיקצוב, החליטו להוציא חוברת חדשה לשימו אישי בדרכים, שם החוברת שונתה ל׳קובץ לימוד׳ ונוספו בו עוד דברים לתועלת המשתמש, ובראשם התהילים היומי.
כזכור, שנים רבות היו כאלו שטענו כי חוברת זו אסורה בשימוש אחרי ששמה הוא דבר מלכות, מאחר ושם זה הוא לשימוש בשער של שיחות נ״א ונ״ב בחב״ד.
יצויין כי אחד המשפיע שהתנגד לעניין בחריפות הוא ר׳ זלמן גופין משפיע בישיבה בכפר חבד.
כעת יוכלו כלל חסידי חבד ליהנות מחוברת זו ללא שום חילוק.
יצוין עוד כי על פי מה שנראה בתמונה השער של הקובץ ישתנה ממתכונתו הנוכחית בו הוא מופיע עם השער של הרבי למסגרת פשוטה.

מה קורה כשלא לומדים שיחות נ״א נ״ב

הכלל ׳מי שלא לומד לא יודע׳ הובהר ביתר שאת בקובץ האחרון של ישיבת תו״ת ׳אהלי-תורה׳
שימו לב לתמונה ותבינו לבד.
מי שלא מבין כנראה ש.........

בכל אופן אפשר להיעזר במערכת התגובות עם גולשים אחרים.

תמונת הלילה

הלילה נראתה ב770 זקנה יהודית שחיפשה מקלט מהקור.
היא בחרה להתיישב בחלקו האחורי של 770.
במשך הזמן היא נצפתה משוחחת עם בחורים.
בחורים שניסו להוציאה החוצה לא הצליחו וככה היא נשארה בפנים.
יצויין כי היא פעם ראשונה נראית כאן ב770 בתקופה האחרונה,והיא אינה מוכרת ל׳יושבים׳ ב770.

י

שעון חדש

הלילה הוחלף השעון מעל בימת ההתוועדויות ב770 לשעון חדש עם מסגרת מוזהבת.

חידוש נוסף ב770

לאחד מעמודי הש״ץ ב770 חובר השבוע
מצית לעזר לאלו שחיוב ומדליקים נרות כשניגשים לעמוד.

ווברמן נחמיה והרב פנחס קארף

לאחרונה עסקה התקשורת בניו יורק בהרחבה אודות נחמיה ווברמן מי שהיה יועץ חינוכי בבית ספר לבנות של סאטמר בווילאמסבורג.
ווברמן הופלל בטענה כי הוא עשה מעשים לא ראויים באחת מתלמידות המוסד שכף הגיע להעיד ביחד עם חבר שלה (היום היא לא חרדית כמו רבים בסטמאר שעוזבים את הדת) המקרה היה לטענתה לפני שנים כשהיתה עוד נערה צעירה.
חבר המושבעים ביקש לפסוק במשפט רק אחרי שהוא יבחון מקרוב את התנהגותה של הקהילה החרדית בווילמאסבורג, הם ערכו בדיקה רצינית שכללה ראיונות אישיים אודות ׳משמרת הצניעות׳ ותפקידה, ולבסוף הגיעו למסקנה שהסיפור אמיתי ובית המשפט פסק שהוא יישב בכלא.
וכך נמא את עצמו ווברמן יושב בכלא בחג החנוכה כשהחסידי חבד באו להדליק איתו חנוכייה,
פשוט שפל המדרגה.
לשואלים- מה כל זה קשור אלינו?
אז הסיפור הוא כזה:
ווברמן הלזה הוא מאותם בחורים שגזרו את זקנו של ר׳ פיני׳ע קארף לפני שלושים שנה בערך.
לאחרונה הוא הגיע לבקש סליחה מהרב קארף, כשזה ענה לו, ׳אתה צריך לבקש סליחה מהרסי לא ממני׳ לו היתה לו ברירה והוא נסע בשעת לילה מאוחרת לציון, אבל כמסופר לעיל זה לא עזר וכעת הוא יושב בכלא על מנעול ובריח.
ועלזה אמר מי שאמר- דער אוירבשטער נישט קיין בלייבט א בעל חוב׳ ובפרט כשמתעסקים עם נשיא הדור וכו׳
בתמונה: קטע מתוך עיתון גוי בניו יורק שם מכונה הנ״ל ׳ארבי מפלצת׳.

חידושים ב770

לאחרונה נכנס ל770 מתקן חדש ומיוחד עבור הדלקת הנרות בשעת התפילה.
המתקן בנוי במיוחד עבור אנ״ש חסידי חבד היחידים שמדליקים חמשה נרות בשעת התפילה.
מי שעומד מאחורי הרעים היצירתי והחכם הוא ר אברהם הולצברג מהגבאים ב770.

לרגל י׳ שבט תשעג: יומן י׳ שבט תש״ל ׳יו״ד שבט הגדול׳

שבט תש"ל - די אידישע היים

הימים שלפני היום הגדול

בנין אדמדם רגיל עם חלונות צנועים, בית ככל הבתים. אך הדלת היא, משום מה בלתי רגילה. נדמה שאין זו דלת כי אם כנף הפורחת במהירות. כיצד היא מחזיקה מעמד? נדמה שעוד רגע קט תינתק מעל ציריה ותצנח ארצה, שהרי אין מדה לידים נמרצות המניעות אותה יומם ולילה. ובכלל איך מסוגל הבית לקלוט המון הבאים בשעריו? מדי שניה נפתחת הדלת וגלי חום פורצים אל צינת חודש שבט שבחוץ, כשצעדים חפוזים ומלאי חיים חוצים את החלל הלוך ושוב. מעל הדלת אפשר בקושי להבחין במספר-הבית המשופשף. זה מספר חי המרחף על פני כל העולם, מבלי שתינתן חשיבות לשם הרחוב או העיר. שלש ספרות שחוקות על הקיר, אך בלבות רבבות יהודים הן חתומות, זכות כעצם השמים לטוהר ונושאות משמעות רבה עד מאד. "שבע מאות ושבעים" (770 איסטערן פארקוויי)! לכאן הולכים, לכאן טסים, לכאן נמשכים מקרוב ומרחוק וממרחקי מרחקים. וכשמבטאים: "שבע מאות ושבעים" אין נשמעות כלל הספרות כי אם זרם חיוניות וחום. זוהי ליובאוויטש, ובה – הרבי שליט"א!

עוברים ושבים נעצרים ומושכים בכתפיהם. הם מתפלאים: מה מיוחד מתרחש עתה אצל היהודים הללו? מדוע גדולה התנועה מן הרגיל בימי סגריר אלה?

– ימים ושבועות לפני יו"ד שבט העשרים החלו להתאסף האורחים. תחלה בקבוצות קטנות, וככל שמתקרב יום י' שבט – גדלות הקבוצות הבאות, כשכל קבוצה מאוחרת יותר באה ממרחק גדול יותר. נדמה היה שיש כאן מין קיבוץ גלויות בזעיר אנפין. ברוב נחת על הפנים ובעינים מביעות רז נכנסים החסידים האורחים הישר משדה התעופה אל היכלי "שבע מאות ושבעים".

מאוסטרליה נכנס האורח כשעל פניו נסוכה הבעת חסד ונחת, עיניו מרצדות משמחה וידיו מושטות ל"שלום עליכם" לבבי בליווי חיוך נרחב. לעומתו אורח ממדינה מפורסמת שהצליח רק עתה לצאת משם וראשית דרכו היתה להגשמת חלומו משכבר להתראות עם הרבי, נכנס הוא בצעדים מהססים, עינים דומעות מהתרגשות וכולו הבעת רצון להצטדד. באים מצרפת ומהולנד, מאנגליה ומדרום אפריקה, מדרום אמריקה ומרחבי צפון אמריקה, מאיטליה ומצפון אפריקה וממדינות ממדינות שונות. מחנה החסידים מארץ ישראל נכנס בסערה בדרכו האופיינית.

שואלים אנשים: איך הצליחו המוני האורחים למצוא אכסניה בליובאוויטש שבברוקלין? שמא יש כאן בבואה של "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים"?

"סיום ספר תורה לקראת משיח" – ערב יו"ד שבט תש"ל

ערב שבת. השעה שתים וחצי אחר הצהריים, בית המדרש ב"770" מלא מפה אל פה. מבעוד בוקר סיימו אנשים את עבודותיהם ועסקיהם. עקרות הבית "גנבו" מן הלילה כדי להכין סעודות שבת למשפחותיהם ולאורחיהם וגם הן נמצאות כאן בהמוניהן.

הכל – תושבים ואורחים – "תפסו עמדות" (וכרגיל נמדד השטח ב"770" הן ברוחב והן בגובה...) ההמון נראה, בלע"ר, כים סוער כשגליו עולים ויורדים. מן הפתחים נוהרים אחרוני האצים-רצים ונבלעים בסבך-האדם הענקי.

לפתע עוברת קריאת "הס" מאיש לרעהו דרך כל ההמון: ה"ים" נבקע וכבמטה פלאים נפלסת מאליה דרך בין חומות האנשים. הנשימה, החסידית החמה, נעצרת לרגע. בשביל שנוצר צועד בבראש הרב ר' אלי' סימפסון, מיקירי ונכבדי זקני החסידים, ובזרועותיו ספר-תורה-של-משיח. אחריו הולך כ"ק אדמו"ר שליט"א כשתיבה סגורה בידיו הקדושות.

הרבי שליט"א התיישב במקומו, לאחר שהונח ספר התורה על השלחן לידו. אלפי לבבות סערו בדממה דרך המבטים מכל הצדדים שהודבקו אל נקודה אחת שממנה הקיפו שתי עינים עמוקות – את כל הקהל הגדול במבט נשמתי מלטף של רועה ישראל.

הרבי שליט"א משוחח... "ערב שבת קודש אחר חצות" קולו של הרבי נטען לפתע בשגב מאופק, כמעיין רותח הנחסם בכיסויו, והוא מזמין את כל ישראל להשתתף ב"סיום". דבריו של מנהיג ישראל מהדהדים בבת-קול כלל-עולמית הבוקעת גדרים וחומות: "לכל בני ישראל בכל מקום שהם... הן אלה שבארץ הקודש, תבנה ותכונן במהרה בימינו, הן הנמצאים בחוץ-לארץ, ובודאי אלה השרויים בשביה, במצור ובמצוק בגלות שבתוך גלות"... ונשמות ישראל הקשיבו אף הקשיבו!

הזמן הוא בלתי רגיל, ולכן אופן ההזמנה הוא על ידי אמירה בצבור את הפרק העשרים שבתהילים: "למנצח וגו' יענך". הרבי ביקש שהזקן שבחבורה שמונתה בשעתו ע"י כ"ק אדמור נ"ע ל"ועד הספר תורה" יאמר בקול רם את פרק התהלים פסוק בפסוק, וכל הצבור יחזור עליו. משורת זקני החסידים קם הרב החסיד רבי שמואל לעווויטין – דמות נעלית בלתי רגילה מסוג החסידים, משפיעים, רבנים וחכמים שבדורות עברו.

הרבי שליט"א קם ממקומו. הקהל זע לרגע ומיד נשאר עומד בצפיה דמומה. קולו של רבי שמואל, הרועד מהתרגשות, גובר והולך. סיים הפסוק הראשון ומיד הדהדו "קולות מים רבים אדירים" של הקהל הנרגש בסער רועם, שכמותו נשמע לעתים רחוקות ביותר. מפסוק לפסוק עולה קולו של שליח הצבור ולעומתו, כגלי ים סוער, הולך וגובר ה"מענה" של הקהל. דמעות פורצות את מכסי העינים.

ניגובי מצח מלאי זיעה ועינים לחות. תחושה של חווית רעידת אדמה הרת עולם בלב פנימה או של מפל זרם אדיר של שטפון במעמקי הנשמה. הרבי שליט"א יושב שוב על מקומו ועל פי רמז ממנו הוחל בזמרת שירי כל נשיאי חב"ד, החל מניגונו של אדמו"ר הזקן בן ארבע הבבות, וכך הלאה. עין אנוש אינה רואה ואוזן אדם אינה שומעת את המתרחש בעולם הנשמות. אך אי שם עמוק-עמוק מרגיש החוש החסידי: אבות החסידות לדורותיהם באים במגע נשמתי עמנו כאן.

שוב מתרומם הרבי שליט"א, ובד בבד נעה כל ההתכנסות. הוד דמותו של הרבי במלוא קומתו, מוקף שרשרת זקני החסידים על פניהם מביעי הדבקות ועטורי הדרת לובן, ו"לעיני כל ישראל" נפרשת יריעות ספר התורה הפתוח. קול דממה דקה של גלילת קלף ושל כתיבת נוצה, אות אחר אות, לאט-לאט, על ידי הסופר הישיש, והרבי אינו גורע אף כהרף עין את מבטו מן האותיות הקדושות. הכל מסביב – זקן ונער, גדול וקטן – עוצרים נשימתם במתיחות של יראת הכבוד.

"אתה הראת", פסוק בפסוק כבהקפות שמחת-תורה, על ידי אישי חב"ד הנכבדים שעל פני תבל, "נציגי" מדינה ומדינה. לאחר מכן נגלל ספר התורה ומעוטף ב"מעיל", ומתגלה תוכן התיבה שהביא אתו הרבי: "כתר תורה" מוזהב שכ"ק אדמו"ר שליט"א עיטר בו את "עצי החיים" של הספר. הרבי שליט"א לוקח את ספר התורה בזרועותיו. "חופה" נפרשת על גביהם וכשחשובי העדה מלוים אותם בנרות צעד הרבי לאטו עם ספר התורה לכיוון ארון הקדש הגדול שבבית מדרש חב"ד.

נשלמו ההכנות לליל ניטל- מאמר דעה

ברצוני לשתף אתכם במחשבות והרהורים שעלו בראשי.

שמתם לב שמשנה לשנה מתרבים דיווחי ה'ניטל' באתרים השונים של חב"ד באינטרנט? השבוע קראנו עשרות ידיעות על 'ניטל' פה ו'ניטל' שם, על תוכנית 'ניטל' שבית חב"ד עורך למקורביו, על "הצלחה לערבי ניטל בבתי חב"ד" ועל ישיבה שלימה שפתחה טורניר 'ניטל'. כל זה כמובן בנוסף למבול של גלריות מכל העולם.

בקצב הזה בשנה הבאה יפתח מדור 'ניטל' מיוחד בו ירוכזו כל הדיווחים ה"בלעדיים" מכל קהילות חב"ד בעולם. בעוד שנתיים הרב שלמה זרחי יתוועד ב'ניטל' ובעוד שלוש שנים כבר שבועיים קודם לכן נראה כותרות "נשלמו ההכנות לליל 'ניטל' בבית חיינו"...

פשוט מגוחך. מדובר באירוע שצריך להחביא אותו ולא להשוויץ בו. הרי 'ניטל' הוא עניין הלכתי נקודתי שלא מאפשר ללמוד תורה, בדיוק כמו ב'בית הכסא'...

ובכלל, מוזר הסגנון הזה של התמונות בהן נראה פלוני ש"חשקה נפשו בלימוד תורה" ונאלץ להקפיא רגש מתלהט זה ע"י משחק שח, ובהשגחה פרטית מופלאה חלף במקום הרה"ח הצלם של אתר האינטרנט שי' שגם הוא היה מובטל תורה ל"ע והנציח אותו, או לחילופין מלמד ב'אהלי תורה' שהכין מבעוד יום עשרות לוחות שח ושלח את בני כיתתו לחגוג עמם ב-770, והכל מוכן ומזומן מבעוד יום שלא לבטל ח"ו את ה'ניטל'.

המחזה הזה של כל לומדי התורה הנאלצים על-הדקה לעזוב הכל ולרוץ לשחק שח, מיד עם העריב יום, והכל כמובן מלווה בתצלומים ופלאשים, פשוט מצחיק.

היוצא מכל האמור, אנו מקפידים יותר על ביטול-ניטל מביטול-תורה ללא ספק. נראה ממש כי רבים מחכים ליום זה בבחינת "מתי יבוא לידי ואקיימנה". צורם מאד לראות את כל אותם אלו שיושבים ונהנים מלילה זה. הם שוכחים כי 'ניטל' זה "לילה מינוס" ואין להופכו ל"לילה פלוס".

רוצים לשחק שח? שחקו. אני האחרון שאכפת לו מכך שהחבר'ה משחקים שח, אבל רבותי, זה לא אירוע. רבונו של עולם, מדובר פה ב'חג נוצרי'! ואנחנו חוגגים אותו באמצעות גלריות?!

בכלל, לפי החיוכים נראה שהחבר'ה זקוקים לעוד כמה 'ניטלים'... ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים יתחילו לחגוג בחו"ל 'ניטל' שני של גלויות...

לדעתי, אתרי חב"ד צריכים גם הם לדעת את הגבול, בבחינת: עצור, 'ניטל' לפניך.

ובמשפט אחד: ניטלו קורה מבין עיניכם.

וויכוחים

בשבוע האחרון אנחנו עדים לוויכוח וירטואלי ברשת בין שני עמדות מפתח בחב״ד
ר׳ אהרון דב הלפרין עורך השבועון כפר חבד.
ור׳ יהושע מונדשיין סופר וחוקר חבד״י.
הוויכוח כבר נמצא בשיאו ובפרק השלישי.
את אהרון דב רתמו לאתר סי או אל
שם הוא נלחם עם מונדשיין אותו רתמו לאתר שטורעם.
הוויכוח הוא תינוקי ביותר,ור׳ מונדשיין לא מפסיק להשתלח בארסיות יתר בידידו (לשעבר) אהרון דב.
אבל מה שכן הוא מעלה לכל אתר את הכניסות, כי הרי בסופו של דבר אנשים אוהבים לקרוא מחלוקות ועניינים כדון דא.
כי הרי את אותו וויכוח הם יכולים לנהל כמו ידידים טובים מעל גבי האימייל,כמו שעשו זאת עד עכשיו, אלא מה? כל אחד רוצה להראות לכולם מי הוא,ובפרט שאהרון דב הרי יצא בזמנו נגד כל האתרים החבדיי״ם ושיבח במקצת את אינפו, וכשהוא רוצה להביע דעה הוא לא יכול לעשות זאת בשטורים-שם לכלכו עליו בזמנו, וכמובן שלא באינפו מסיבות המובנות לכולם, והיחיד שהסכים לקבל אותו הוא האתר סי או אל.
ומכאן הקריאה לשני האישים הנ״ל הפסיקו את שק החבטות שלכם אחד בשני,זה לא מכובד, וכו׳ וכו׳

מבהיל!!!!!!!! את מי??????

השבת התפרסם ב770 ״פשקוויל״ עם תמונתו של דובי קוביטשעק ובו מסר להנהלת הישיבה להוציא את הבחור מהישיבה ולהחזירו לארץ.
בדף הובא צילום מתוך הידיעה שהתפרסמה באתר קראון הייטס אינפו המשמיצה את כל הנ״ל .

אז נכון שמה שעשה אותו טיפש הוא מעשה חסר תוכן על כל המשתמע, ואין בזה שום חכמה יתירה,
אבל,מה יצא מזה שיפרסמו את זה ברבים? מה זה נותן לכל אותם בחורים חולניים שהפיצו את אותם דפים? הרי במקרים כאלו הנוהג הוא שהרבנים מוציאים מכתב(נכון שכאן זה עוד סיפור הזוי,אבל זה לא שובר את המוסכמות בנושא) או פעולות כאלו ואחרות שבאמת יועילו משהו.
מה שבטח שאותם בחורים שהוציאו את אותם דפים וחתמו בשם ״אברכים כואבים״(לכאורה אותם בחורים גם לא יודעים לקרוא אנגלית.....) לא גרמו לשום דבר מועיל, ואולי אף להיפך.
ופה באה גם השאלה לאותם בחורים שהסתובבו במשך השבת ואספו את אותם דפים,
הרי אותו טיפש שעשה זאת עשה את זה במכוון ובמודע וידע שאי פעם זה יגרום תגובות כאלו ואחרות , ולמרות זה הוא המשיך, אז בעיה שלו ותו לא.
כמו כן, אם היו יורקים או מבזים את הרב ברוין או את הרב שווי או כל דמות אחרת שמייצגת את אותה קבוצה מה הייתם עושים אז?
התשובה ידועה, ובפרט שכבר היו מקרים בעבר שהוכיחו זאת.
שובו שובו מדרכיכם הרעה

משחק המלכים-שאח ליל ניטל תשע״ג 770

הלילה לפי מנהג חבד חל ליל ניטל בו מפסיקים מלימוד התורה עד חצות הלילה.
אחד מהמנהגים ליום זה-ע״פ שיחת כ״ק אדמו״ר שבת וישב תש״נ הוא המשחק בשחמט - משחק המלכים.
הלילה לאחר מעריב אנ״ש והתמימים שיחקו את משחק המלכים ב770.

הסערה בלונדון גם הרבי ניבא אותה

למי שלא מעודכן כעת בלונדון ישנה סערה גדולה בקשר עם הרב הלפרין ראש הבית דין ׳כדתיא׳ שהתפטר מעבודתו אחרי עלילה שהעלילו עליו וכאות מחאה התפטר גם אביו מעבודתו שם.
להלן דברים שאמר לו הרבי לפני כעשרים שנה במהלך חלוקת הדולרים.
ממש מתאים למה שקורה עכשיו

הרב ברוין יושב שבעה

ליל ניטל - כעת התחיל לרדת שלג בברוקלין

ענייני גאומ״ש גם בניטל?

הלילה -ליל ניטל בארוחת הערב ב1414
קם א׳ התמימים להכריז קטע מגאולה ומשיח כמנהג של הבחורים ה׳צפתיים׳ בכל ארוחה, אלא שאז יצא עליו קצפם של כמה מהתמימים שצעקו ׳ניטל׳ .
נהיה בלגן קטן כשבסופו החליט הבחור לקרוא קטע משיחת וישב תש״נ אודות ניטל.

לחיים ולברכה- מיכאל טייב

השבוע התבשרנו על ספר חדש שהגיע ממכבש הדפוס בשם ״לחים ולברכה״ מאת המשפיע(?) מיכאל טייב,
והנה, שוב עושים ׳גדול׳ מאחד שלא בדיוק שווה את זה.
להזכירכם,לפני לא הרבה שנים הוא היה מתוועד בנתניה וכולם היו צוחקים עליו, הוא פשוט היה עושה מעצמו צחוק, ואילו היום הוא הפך כבר למשפיע....
וחוץ מזה, הוא לא הכי מעניין בלשון המעטה,לפחות את רוב הציבור,

אומרים שאת כל ה׳חידושים׳ שלו הוא שואב ממקומות אחרים בכלל והם לא שלו....

נא להגיב בענייניות.

חפץ חשוד

בליל שישי האחרון ב770 בשעות הלילה/הבוקר המוקדמות, הבחינו כמה תמימים בעגלת ילדים המונחת בכניסה ל770 שנראתה חשודה,
הבחורים קראו לשוטר שישב בניידת קבע הנמצאת בסמוך ל770, וזה קרא לממונים עליו.
כשהגיע הקצין הוא החליט לפתוח את התיקים בעגלה שהיו נראים כשייכים להומלס, (מה גם שהעגלה עמדה בגשם השוטף-דבר שהיה נראה די מוזר) חיטט בהם ולבסוף החליט לזרוק אותם לערימת הזבל.
התמונה היחידה שצולמה ללא רשות השוטרים

מתחת שולחן הבד״ץ

לפני חודש הוציאו אברכים בשכונה מכתב ובו כמה וכמה טענות כנגד בית דינו של הרב ברוין.
החוברת יצאה על דפי כרומו בצבעוני, בשם ׳מתחת שולחן הבדץ׳ ובאותו לוגו בו משתמשים בבית דין של הרב ברוין.
לפניכם קטעים עיקריים מתוך החוברת הנ״ל