בדרך לכיבוש העולם.
פרק שלישי בסדרה
ארץ ישראל: סמינריון למורים
כבר בתחילת קייץ תש"י עלתה על הפרק התוכנית להקמת רשת בתי ספר בארץ ישראל (ההתייסדות בפועל של רשת בתי הספר "אהלי יוסף יצחק" היתה בשנת תשי"ב). אז החל הרבי לדון אודות הקמת "סמינריון למורים", וכתב על-כך אל הרה"ח ר' אברהם מרדכי זילברשטרום (ר"ח סיון):
"אדות סמנריון למורים, אבקשו לבא בהצעה מפורטת אדות שעורים פדוגוגיים שתפקידם יהי' להכשיר במשך זמן קצר (3-6 חדשים) מורים אשר בדרך כלל יש כבר להם הידיעות היסודיות הדרושות לכל מורה וזקוקים רק להכשרה פדוגוגית - מיתודית אשר עכ"פ את המינימום ההכרחי שבזה אפשר לקבלו במשך זמן קצר כנ"ל.
"רצוני - אם באפשרי - אשר יחד עם ההצעה הנ"ל תכלל גם רשימת אנשים אשר אפשר לחשוב כי יוכלו לספחם להיות המרצים בשיעורים וביחוד התקציב.
"אחר שתתקבל ההצעה הנ"ל נוכל אי"ה לדון אדות האפשרות להביאה לפועל".
העתקת הישיבה מתל-אביב ללוד
בשנת תש"ט קיבלה "אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" קבוצת בתים בשכונת הרכבת בלוד, במטרה ליישב בהם את משפחות אנ"ש הפליטים שיצאו מרוסיה. אחד הבתים ניתן בכדי שישמש מקום לישיבת 'תומכי תמימים'.
העסקנים פנו אז בשאלה אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, האם אכן יש לפתוח סניף של הישיבה בלוד, או שהתלמידים ימשיכו בלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' שבתל אביב, אלא שאז ישנו חשש שיקחו מהם את הבניין שנועד עבור הישיבה.
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ענה על כך באיגרת מיום י"ט אדר:
"בדבר הבנין צריכים להתדבר עם ועד המסדר מאנ"ש שי'... למצוא עצה איך לסדר אשר הבנין ישאר עבור תת"ל [=תומכי תמימים ליובאוויטש], אחרי שיגיע העת לסידור ישיבה בשם".
ובאיגרת נוספת מאותו יום:
"בנוגע סידור התלמידים בני אנ"ש שי' הבאים כעת לארה"ק ת"ו צריכים לקבל הצעת הנהלת ישיבת תת"ל בתל אביב, ובדבר החששא שיפסידו הבנין שנתנו להם בלוד יכולים למצוא עצה לסדר אשר הבנין ישאר בשביל תת"ל אחרי שיגיע העת להתיסדות ישיבת תת"ל בשם".
בתחילת חורף תשי"א כתב המשפיע של ישיבת 'תומכי תמימים' בתל-אביב, הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, מכתב לרבי, ובו פירוט על מצב הישיבה בתל-אביב, אשר אולם הישיבה הוא במקום אחד, האכילה והלינה הם במקומות נפרדים הרחוקים זה מזה, וגם על-כך שאין העיר הגדולה מתאימה כל כך למנוחת הנפש הדרושה לתלמידי הישיבה. לעומת זאת, כתב המשפיע, בנין הישיבה בלוד הוא בפרדס שבקצה העיר, רחוק משאון העיר, והוא מתאים ביותר עבור הישיבה, ועל כן שואל את הרבי האם כבר הגיע העת (כדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ש"יגיע העת") להעביר את הישיבה ללוד.
הרבי ענה לו על כך בחנוכה תשי"א:
"מה ששואל חוות דעתי בענין מה שעלה בדעתם להעתיק הישיבה מת"א ללוד, וטעמם ונמוקם עעמם בכדי שלא יבלבל שאון עיר ת"א להשקידה בלימודים וכו', גם חסים הם על איבוד הזמן בהליכה מבית אחד לחברו, וכו'.
"הנה לפי דעתי נכון הדבר במאד, וכמה פעמים שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ע"ד ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה להישיבה בליובאוויטש ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, משא"כ בניו-יארק וכו'.
"ועל אחת כמה וכמה במצבם עתה, שיש לקוות לתועלת גדולה אם תהי' הישיבה במקום שהיא תהיה עיקר ושאר עניני המקום יהיו טפלים או לא יתפסו מקום כלל.
"אבל בכל אופן לפי דעתי צריך להשאיר איזה כתה או מחלקה בת"א ג"כ, כדי שזה יהי' ממוצע וצינור אשר על ידו יהי' נקל יותר להמשיך ילדי ת"א וסביבותי' להישיבה בלוד".
ואכן לאחר חג הפסח תשי"א עברה הישיבה מתל אביב ללוד, ועל פי הוראת הרבי נשאר בתל-אביב חדר ותלמוד תורה "בני תמימים", עבור ילדי העיר.
ייסוד ספריות לספרי חסידות בארץ ישראל
בשנת תש"ד הורה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ל"אגודת חסידי חב"ד בארה"ק" להקים ולייסד ספריות בבתי כנסת החבדיי"ם שע"פ נוסח האריז"ל שבארץ הקודש. וכך כתב אליהם באיגרת מיום י"ד מנחם אב:
"בזה הנני לפקוד אשר אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו תסדר בכל עיר ומושב בתי קריאה בספרי חב"ד, נדפסים וכתבים, וכל הנדפס בספרות חב"ד.
"והסדר בזה:
"אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו תבא בכתובים עם כל גבאי בתי הכנסיות נוסח האריז"ל שיקבעו מקום מיוחד בארונות הספרים של בהכנ"ס בשביל ספרי חב"ד וכו' ואשר ימנו משגיח מיוחד, אחד מחשובי המתפללים אשר ישגיח על זה, אשר כל מי שיחפוץ ללמוד באיזה ספר או כתב יותן לו ויורשם בגליון או ספר העשוי לכך. וכל בתי הכנסיות נוסח האריז"ל שבעיר יסדרו דבר זה...
"למטרה זו שלחו להם במשך שבועות האחרונים הרבה דברי דפוס מהוצאת "אוצר החסידים", מהמרכז לעיני חינוך, ממחנה ישראל, ממרכז ישיבות תת"ל ומערכת הקריאה והקדושה וקובץ ליובאוויטש. הכל במספר מרובה של שלשים ושל שבעים עקזעמפלארים [=טפסים], ונוסף על זה שלחו להם שלשים עקזעמפלארים מכל המאה וארבעים מאמרים שנאמרו במשך שנות תש- תש"ד, והכל בכוונה בשביל בתי הקריאה, וכל זה עולה לסכום גדול אשר אגודת חסידי חב"ד העולמית נותנת במתנה לאגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו בשביל לסדר בתי לימוד וקריאה".
"והיה כל שוחר דא"ח יבוא לשם לרוות צמאונו"
בסוף קייץ תש"י כותב על כך הרבי (אג"ק ח"ג ע' תלז):
"לסדר מקום במחנו וכיו"ב שכל הרוצה יוכל למצוא שם ספרי דא"ח ללמוד בהם עכ"פ על אתר . . ואם כולם על אתר היו בוחרים ברוב דיעות במקום מיוחד ויודיעוני מזה היינו שולחים לשם מכל הוצאותינו".
בחנוכה תשי"א כתב הרבי בנושא זה מכתבים לראשי אנ"ש באה"ק:
"מהנכון שיהיו באה"ק איזה מקומות מרכזיים שיתרכזו בהם כל הוצאות שהופיעו לאור על ידי קה"ת, בתור אולמי קריאה בעד הקהל.
"אלא שאיני רוצה להכנס לתוך פאליטיק, ולכן הנני רוצה לשמוע חוות דעתו בזה, לאן ולמי - ולאיזה מוסד משלנו - לשלוח את הספרים".
לאחר שהוצאת הספרים "קה"ת" שלחה לארץ-הקודש את כל ספרי רבותינו נשיאינו, כתב הרבי באיגרת מיום כ"ג טבת תשי"א:
"כדי שיהיו ספרי קה"ת מצויים לכל דורש, מסדרים אנו עתה להמציא ספרינו למקום כללי פתוח לרבים, בכמה מעיירות ארצה"ק ת"ו, וגם לירושלים עיה"ק ת"ו נשלחו כל הספרים הנ"ל, והי' כל שוחר דא"ח יבוא לשם לרוות צמאונו . . מספרי הצ"צ, כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, כ"ק אדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, זצוקללה"ה, נבג"מ, זי"ע".
לוס אנג'לס - קליפורניה: שיגור שליח
כבר בקייץ תש"י החל הרבי בחיפושים אחר שליח מתאים ללוס אנג'לס, על מנת להקים שם בית כנסת בנוסח האר"י, לתת שיעורים וכיו"ב. וכך כתב אל השד"ר הרה"ח ר' שמואל דוד רייטשיק ע"ה (כ"ד מנ"א):
"בענין יסוד בהכנ"ס נוסח אר"י במחנו . . מחפש הנני אחרי איש מתאים לשלחו למחנו, שהוא יהי' הרב והלומד שיעורים וכו' בבהכנ"ס הנ"ל, וכמובן גם המסייע בהתיסדותו. וכת"ר יהי' העומד ממעל לו. אבל, לע"ע, לא מצאתי. ואמשיך לחפש".
ריכוז קהלת אנ"ש
בחורף תשי"א ערך הרבי תוכנית לשלוח ללאס אנג'לס קבוצת אברכים בתור שוחטים וכיו"ב, שירכזו סביבם את קהילת אנ"ש והשייכים לאנ"ש שבעיר. וכך כתב אל השד"ר רש"ד רייטשיק (זאת חנוכה תשי"א):
"מהנכון שתהי' בלאס אנדזשעלעס קבוצה מאברכי התמימים, בעלי מרץ, כדי שלאט לאט ירכזו סביבותיהם את אנ"ש והשייכים לאנ"ש באופן שיתפסו אנ"ש בלאס אנדזשעלעס וסביבותי' מקומם הראוי' להם. ולכן בקשתי להודיעני אם יש אפשרות בשביל אנ"ש להסתדר שם בתור שוחטי עופות ושוחטי גסות וכיו"ב, גודל השכירות וכו' וכו'".
מונטריאל - קנדה: ניהול גן הילדים
בקייץ תש"י התעוררה שאלה אצל אנ"ש במונטריאל אודות גן הילדים, האם לקבל ולחנך גם את הילדים הרחוקים לעת עתה מקיום התורה ומצוות, או לאחוז בשיטת ההתבדלות כמנהג יהודי הונגריה. הרבי השיב להם על כך באיגרת מיום ג' מנ"א:
"בנוגע לשאלת גן הילדים דברתי פה בארוכה עם אורחי מאנטרעאל ובטח מסרו הדברים כמו שהם, וקוטב הדברים, אשר בזה מחולקים ליובאוויטש ואונגארן, שהאחרונים אחזו בשיטת ההתבדלות וליובאוויטש לא כן עמם. פשיטא אשר אין פי' הנהגה זו חיבור בכל הענינים, אבל כללות התנועה היא, מיטנעמען יענעם מיט זיך [=לקחת את הזולת עמו] אף שעי"ז מוכרח הוא ללכת לאטו . . ואמרתי להם שאחרי שעות הגן ילדים יקבעו חדר וכיו"ב, וכן יעשו שאר הענינים שאפשר לעשות מבלי להכריח את ילדי קאנאדא".
טרונטו - קנדה: הפצת תורת החסידות
בחורף תשי"א עורר הרבי את החסידים בטורנטו להתחיל ולהפיץ את רוח החסידות בעיר, כשהוא מורה להם להתכנס ולטכס יחדיו עצה איך להפיץ בעירם את מעיינות תורת החסידות. וכך כתב אל אחד החסידים באיגרת מיום כ"ג טבת:
"ישנו כר נרחב להפצת תורת החסידות במחנו הט' בטאראנטא, ומהנכון ומוכרח הוא אשר כ' יטכס עצה עם אלו המתאימים לזה במחנו, וכולם ביחד ישתדלו בזה באופן היותר מתאים ולהשלים את הכוונה העליונה אשר נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים".
דרום-אפריקה הקמת ישיבה
בקיץ תש"י ביקר בבית חיינו הרה"ג מהר"ל רבינוביץ, הרב הראשי של דרום אפריקה. בעת ביקורו עוררו הרבי אודות הקמת ישיבה בקהילתו.
לאחר שחזר לביתו שוב עוררו הרבי על העניין (אג"ק חכ"א עמ' קז):
"נושא שיחתנו ודאי עדיין בזכרונו, ובטח לא יארך הזמן וכת"ר יתחיל להוציא לפועל את אשר דברנו - יסוד ישיבה במדינתו בעד אלה אשר אין ביכלתם או ברצונם לגלות למקום תורה, וגם יגש תיכף להתחיל בתעמולה ופעולה נמרצה להחזקת והרחבת חינוך הכשר בכלל במדינתו.
"כל איש ואישה בישראל יש להם חלק באחריות החינוך הכשר, וכת"ר, בתור הרב הראשי במדינתו, בטח מכיר בגודל האפשריות המוטלת עליו בזה. ולולא אשר אין מזרזין אלא למזורזין הייתי אומר כי למותר לזרז לדכוותי', ברם הזריזות יפה לפעולה כזאת, ובטח יחוס על הזמן שלא ילך לאיבוד ויגש להוציא לפועל תכנית העבודה שדברנו עלי' בהקדם. והנני מאחל לו סייעתא דשמיא בהצלחה מרובה בגשמיות וברוחניות".
שעפערטאן - אוסטרליא: הקמת הישיבה והרחבתה
בתחילת קייץ תש"י נוסדה הישיבה הראשונה באוסטרליה. הישיבה הוקמה בעיר שעפערטאן בעידודו של הרבי.
מיד לאחר ייסוד הישיבה הודיע הרה"ח ר' שניאור זלמן סרברנסקי לרבי בשם כל אנ"ש באוסטרליא, על הקמת הישיבה, והרבי הודה להם על כך באיגרת מיום ט"ו סיון:
"תודה על הבשורה הטובה מקיומה של הישיבה בשעפערטאן, ותכנית הלימודים, ואומר יישר לכל אנ"ש שי' אשר התמסרו בנפשם, בגופם ומאדם למלא את השליחות שהטיל עליהם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ...
"ההצעות המובאות במכתבו בנוגע להרחבת הישיבה בכמות ואיכות, אמנם טובות הן, ובטח יטכסו עצות איך להביאן לפועל . . ההשתדלות התמידית להרבות את מספר התלמידים ואת חוג העוזרים על ידם".
איש אשר יסודו בהררי קודש של ליובאוויטש
בסוף שנת תש"י נשאל הרבי על אופן סידור ההנהלה והרמי"ם בישיבה באוסטרליה, והאם להעמיד בראש הישיבה ר"מ שלא מאנ"ש. באיגרת מיום כ"ה אלול ענה על כך הרבי:
"בפרטות אדות סדור הנהלת הישיבה והרמי"ם צריכים להתישב בקשישי אנ"ש שי' על אתר, ואבקש שכל אחד מאנ"ש מהראוים להיות ר"מ משפיע או מנהל יזהרו מאד מענוה שלא במקומה, וישתדלו בעזהשי"ת למלא את תפקידם.
"...גם אם נחוץ לצרף לעבודה ר"מ למדן, באם רק ראוי הוא ג"כ מצד יר"ש ויחסו לחסידות לאצטלא זו, אבל בראש המוסד צריך בכל אופן להיות איש אשר יסודתו בהררי קדש של ליובאוויטש ושם קבל את רוב השפעתו וחנוכו".
פעולות והוראות שונות בעניני הכלל
הבחירות בארץ ישראל
בשנת תשי"א התקיימו בארץ ישראל הבחירות לעיריות, והחסידים התחבטו כיצד לנהוג בזה, ורבים מהם פנו אל הרבי בשאלה זו. הרבי ענה על כך במברק כללי שנשלח אל הרה"ג הרה"ח הרש"י זווין והרה"ח ר' משה גורארי בערב ר"ח כסלו:
"במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה".
למחרת נשלח המברק זה באגרת המזכירות אל הרש"י זווין, ובה נאמר:
"תמול נשלחה מברקה מאת כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א על שם כת"ר והר"מ שי' גורארי' . . בטח יאשר קבלת המברקה ומהתוצאות בזה, ות"ח מראש".
מהראוי לציין שאף שבאותו זמן, קודם י' שבט תשי"א, טרם קיבל הרבי את הנשיאות באופן רשמי, נכתב כאן באגרת המזכירות: "כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א".
בחנוכה תשי"א הודה הרבי לרב זווין על פירסום הוראתו בעניין זה:
"ת"ח על טרחתו בפירסום דעתי והצעתי בענין הבחירות".
השטפונות בקנדה והעזרה ליהודי העיר
בתחלת קיץ תש"י היו שטפונות גדולים בעיר וויניפעג שבקנדה אשר גרמו להרס וחורבן גדול ולנזקים עצומים. באיגרת מיום ב' סיון עורר הרבי את החסידים להתעניין במצב יהודי העיר ולהושיט להם עזרה:
"בשים לב לידיעות הכלליות אודות שטיפת הנהר בעיר וויניפעג, נחוץ הי' אשר התמימים שי' יתענינו במצבם של אחב"י שי' דהתם בכלל ומאנ"ש שי' בפרט, ולהושיט להם עזרה האפשרית, ונוגע זה בפרט לילדים וילדות אשר זקוקים לשמירה יתירה בהמצאם לפעמים בסביבות מקלט בלתי רצוי.
"נא להודיעני מכל הנעשה בזה, ובאם רואים שיש לעשות בעזהשי"ת גם פה דבר מה לטובתם נא להציע לי דעתו בזה".
"לא תהיה מלחמה"
בקייץ תש"י נראה היה שהולכת לפרוץ שוב מלחמה, והרבה היו מבוהלים ומפוחדים כתוצאה מכך.
רבים מאנ"ש הפליטים שיצאו מרוסיה ושהו באירופה נתקפו בפחד, לאחרי כל הצרות שעברו עליהם, ורצו מיד לברוח משם. אך לפני כן כתבו אל הרבי, והרבי הרגיעם שלא תהיה מלחמה.
בפעם הראשונה התייחס הרבי לכך בהתוועדות בהתוועדות שבת פרשת פנחס, כ"ג תמוז תש"י, וסיפר:
"גם בקיץ האחרון (תש"ט) היה איזה רעש ("א שטיקל טומל") אודות מלחמה, והרבה אנשים חששו לעשות עסקי מסחר וכו'. יהודי עשיר, שהיה נוהג ליתן הרבה כסף לקופה של צדקה, החליט לברר את חוות-דעתו של הרבי אם יש לחשוש ממלחמה אם לאו. ליהודי זה היה "ברייטקייט", כיון שנתחנך על ברכי אמריקא... אבל אעפ"כ לא רצה לשאול בעצמו אצל הרבי, ולכן טילפן אלי וביקש ממני לשאול אצל הרבי האם לדעתו תהיה מלחמה, שאז, לא יעשה המסחר כו'. כיון שגם אני רציתי לדעת מה יענה הרבי על שאלה זו, ולאידך, כיון שאינני אלא "צינור" למסור שאלתו של פלוני, לא יהי' מקום לקפידא - נכנסתי אל הרבי ושאלתי בשמו של פלוני, את שאלתו. הרבי הרים את עיניו והביט בי, חייך, ואמר: "עס זעט זיך ניט קיין מלחמה" [=לא נראית מלחמה]".
מהאופן בו סיפר הרבי סיפור זה, הבינו החסידים בבירור, שגם עתה אין לחשוש ממלחמה.
בג' מנ"א כתב הרבי אל הרה"ח ר' סעדיה ליברוב, ששהה אז בצרפת:
"בנוגע לשאלתו אדות העתקה איני רואה יסוד להבהלה בזה".
ובפרטיות יותר כותב בו' מנ"א אל הרה"ח ר' שנ"ז לוויטין:
"הבהלה לנסוע ממחנם עתה איני רואה לה יסוד, וכיוך שכתב לו בשעתו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כפי שמעתיק במכתבו הנ"ל "שלע"ע יתעכב במקומו וימשיך עבודתו הק' עם התלמידים שי'" יהי' במקום שיהיו התלמידים ובטח תקוים ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר השי"ת יחזק בריאותו ובריאות זוגתו תי' ויצליח בגו"ר.
"אז מען קען גיין אפן רבינס אחריות און מיט זיינע כחות איז וואס דארפן איינמישן [=כאשר אפשר ללכת באחריות הרבי ובכוחותיו, מדוע צריך לערב] מעשה אנוש ותחבולותיו".
ובאיגרת מיום י"ז אלול כותב הרבי בפירוש:
"כבר הגדתי דברי מלפני שני חדשים, שלפי דעתי לא תהי' בחדשים הקרובים מלחמה. ובמילא לא יהיו מבוהלים ויתעסקו כל אחד בעניניו כו'".
אגרת הקודש לאדמו"רים
לקראת י"ט כסלו תשי"א שלח הרבי אגרת קודש לאדמו"רי ומנהיגי עדות חסידי פולין וגליציא, בו מעוררם אשר כיון שי"ט כסלו הוא יום ההילולא רבא של הרב המגיד ממעזריטש ויום גאולת אדמו"ר הזקן, לכן:
"מתוך תשומת לב לחוב הקדוש המוטל על כל ישראל וביחוד על מנהיגי ישראל בכלל ועל מנהיגי עדות החסידים בפרט, וזכות הגדולה שלהם - להפיץ מעינות החסידות...
"הנני להציע בזה, לכקמ"ע אשר ביום הבהיר הזה הוא יום י"ט כסלו הבע"ל, או גם בשבתות שלפניו ושלאחריו - לסדר מסבות והתועדות של כל אלה אשר השפעתו עליהם. אשר בהתועדות אלו יתעוררו בפרט לעבודה בהפצת המעינות - מעינות תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו - חוצה, ובכלל לקביעות עתים לתורה, שמירת המצוות בהידור, ואהבת רעים וזיכוך המדות ע"פ תורת החסידות".
והרבי בא על החתום:
מ. שניאורסאהן
חתנא דבי נשיאה
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ
אדמו"רי ומנהיגי החסידים התייחסו לאיגרת קודש זו בחרדת קודש, על אף שהרבי עדיין לא קיבל את הנשיאות.
מסופר שכאשר הגיעה איגרת הקודש אל כ"ק הרה"צ האדמו"ר ר' אהרן מבעלזא, העיר לו משמשו ר' שלום פויגל: ראו, אברך צעיר מציע לכם מה לעשות! בשמעו זאת היסה אותו האדמו"ר מבעלזא, ואמר לו: שלום, שלום, חזור בך!! הנך משחק באש, היזהר בגחלתן שלא תיכווה! (ראה ימי מלך ח"א ע' 466).
